דום נשימה אצל תינוקות נפוץ הרבה יותר מאשר רובנו חושבים. יחד עם זאת, דום נשימה אצל תינוק אשר לא מזוהה בזמן ולא מוגש לו טיפול חירום מיידי, גורם נזקים חמורים לגופו הזעיר של התינוק, לפגיעה חמורה באיבריו הפנימיים ולמוחו, ועלול להותירו עם שיתוק מוחין או לגרום לקריסת מערכות גופו ומשם למותו. די בשתיים שלוש דקות ללא חמצן כדי לגרום לנזק בלתי הפיך לגופו. האם דום הנשימה הראשון שאירע לתינוק בחדר הלידה מהווה רשלנות רפואית? השאלה הזו תלויה בתגובה של הצוותים הרפואיים למצבו של היילוד ובפעולות שננקטו כדי להצילו.
דום נשימה אצל יילודים (אפניאה)
כאשר תינוק מגיח לאוויר העולם, הריאות שלו צריכות להתחיל לנשום ולסנן את החמצן עבור הגוף כולו. במקרה בו התינוק חלש, לא מפותח דיו, שרירי הריאה שלו אינם מתפקדים כצפוי. הפסקת נשימה של 15 – 20 שניות הינה מוגדרת כדום נשימה, ויש להעניק לתינוק טיפול מציל חיים מיידי. אם לא יינתן לו טיפול מציל חיים מיידי, כל שניה שחולפת גורמת לגוף נזק בלתי הפיך בשל חוסר חמצן. איבריו הפנימיים עלולים לקרוס, מוחו עלול להיפגע באופן בלתי הפיך, ולהוביל לשיתוק מוחין, לקריסת מערכות ואף למוות. די בשלוש עד ארבע דקות ללא תגובת הצוותים הרפואיים כדי שהתינוק יגיע למצב של מוות או נזקים חמורים מאד. האפשרויות העומדות בפני הצוות אשר עבר דום נשימה היא העברתו לטיפול נמרץ שם תנוטר הנשימה שלו בתוך אינקובטור עתיר חמצן, כדי שכל נשימה תהיה עשירה יותר בחמצן להקל על פעולת הריאות.
מהי רשלנות רפואית בדום נשימה אצל יילודים?
מאחר ודום נשימה הינו אירוע יחסית צפוי ביילודים שזה עתה נולדו, מצופה מן הצוותים הרפואיים בתינוקייה ובפגייה להיות ערניים ולעקוב אחר מצבו של היילוד בשעות הראשונות ללידתו, גם אם התינוק קיבל ציון גבוה במבחן אפגר (מבחן הבודק את בריאותו של התינוק מיד לאחר הלידה) וגם אם נבדק ונמצא כי הוא נושם כשורה. במקרים של דום נשימה מספיקות שתיים או שלוש דקות כדי לגרום לנזק בלתי הפיך לגופו של התינוק, ולכן יש לשים לב לתינוק המשנה את צבעו לפתע, או שאינו נושם.
רשלנות רפואית בדום נשימה אצל יילודים יכול להתבטא בצורות הבאות:
- השגחה רשלנית ולא יעילה על היילודים בתינוקייה או בפגייה – צוות הפגייה או התינוקייה אשר לא השגיח כשורה על התינוקות ולא בדק אותם כמתחייב.
- עיכוב משמעותי בהגשת עזרה ראשונה לתינוק – מאחר וכל שניה חשובה במקרים של דום נשימה, עיכוב משמעותי בהגשת עזרה ראשונה לתינוק אשר מקורה באי הבנת חומרת המצב, אי זיהוי המצב, הימנעות מטיפול, מהווה רשלנות.
- רשלנות בעת מתן העזרה הראשונה לתינוק – רשלנות של הטיפול הראשוני בתינוק אשר הובילה להחמרת המצב ואי מניעת התדרדרות המצב הגופני של התינוק.
- נקיטת אסטרטגיה שגויה במהלך מתן העזרה לתינוק – בחירת אסטרטגיה לא נכונה באופן הטיפול בתינוק אשר סוטה באופן בולט מן המקובל והראוי במקרים כגון אלו, ואינה מתיישבת עם הסבירות.
- אי זיהוי הגורם לדום הנשימה ועקב כך הישנות המקרה עד לפגיעה חמורה בתינוק – לעיתים יש גורם ברור לדום הנשימה, כמו למשל אי הבשלת ריאות, מום, חסימת ריאות, בעייה עצבית וכדומה, כאשר אי אבחונה גרם לדום הנשימה לקרות שוב ושוב עד להחמרה קשה בבריאותו של התינוק.
דום הנשימה הראשון שאירע לתינוק בחדר הלידה- האם זו רשלנות רפואית?
כאשר אנחנו מתייחסים אך ורק לדום הנשימה הראשון אשר מתרחש בחדר הלידה מיד עם היוולדות התינוק, אנו נתייחס למקרה שבו התינוק אך זה עתה הגיח לאוויר העולם, וכי הצוותים הרפואיים לא עשו מספיק כדי לוודא שהתינוק מסוגל לנשום בכוחות עצמו, שאין שום דבר שחוסם את דרכי הנשימה שלו כגון נוזלים או חלקי שליה, שהוא עובר מבחן אפגר באופן תקין ונכון, שמצבו הגופני תקין ואין הכחלה של הגוף. חדרי היולדות בארץ סיגלו לעצמם פרוטוקולים ונהלים על מנת למנוע מצב שבו התינוק אינו נושם לאורך זמן, בין אם זה על ידי מסאג', חימום הגוף או עידוד אחר לנשום ואם זה על ידי הכנסה לאינקובטור חמצן, השגחה בטיפול נמרץ ועוד. במידה וניכר כי הצוותים הרפואיים לא עשו כל מאמץ כדי לזהות בזמן את דום הנשימה הראשון, התעכבו והתמהמהו בהגשת עזרה ראשונה, בחרו באסטרטגיה רפואית לא נכונה ולא מועילה או פעלו בניגוד למקובל ולסביר, ייתכן ואכן יש כאן רשלנות רפואית.
